חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן קי״ז

ועל גמירי שאין ישיבה בעזרה וכו' פי' רש"י גמירי הל"מ והשיג על זה בב"ש סוף דע"ב מדתני לה בירושלמי בשם תני ר' חייא ובגמ' דסוטה פ"ז ויומא פ"ב בשם אמר מר ועוד אם הוא הל"מ לא הוי יליף לה מקרא דהל"מ אין לו פסוק אפי' דרך אסמכתא כמ"ש בש"ס בכמה דוכתי והבאתים פ"ק דכריתות ותמהתי מאד על הרב דנהפוך הוא דשם מייתי דבדרך אסמכת' שפיר י"ל דמקרא יש סמך כבפ"ק דעירובין על שיעורין (עי' בב"ש ד"ח ע"ג) וא"כ ודאי י"ל דקרא דוישב דוד אינו רק אסמכתא וכך הדעת נוטה די"ל מעשה שהיה כך הי' שישב לפני הארון כפי' רש"י. או לשון ישוב הדעת כאינך מ"ד דבירושלמי וכך מפרשינן עלה בית אל ושב שם דיעקב ועוד נהי דמצינו שדהע"ה ישב מנלן דלשאר מלכים אסור ועוד קמי דאתא דוד מנלן אלא ע"כ עיקרו מהל"מ ולשון הרד"ק בפסוק הנ"ל מכאן אסמכו רז"ל שאין ישיבה וכו' ואני תמה דלא מייתי הב"ש מ"ש רש"י גופי' בפ"ב דיומא על אין ישיבה וכו' קרא הנ"ל וה"ל למרמא לפי דעתו דידי' אדידי' ועוד לשון גמירי גם מענין שחש ירבעם מוכח שהוא דבר מפורסם ואם מקרא הנ"ל ולא הי' מפורסם כולי האי שהרי מושמואל מת ואילך כתבו נתן הנביא וגד החוזה וע"כ הי' מקובל וידוע מקדם. ומ"ש עוד הב"ש אי אית' שהוא הל"מ לא הי' מחלוקת בדבר שהרי בירושלמי פליגו די"א גם למלכי ב"ד אין ישיבה ודאי השגה גדולה הוא לדעת הרמב"ם שכ"כ בהקדמת פי' משניות גם פ"א דממרים דבכל הל"מ לא שייך מחלוקת רק שרש"י לא ס"ל הכי כאשר גם בעיני לא יתכנו דבריו בזה וכאשר הוכחנו ובארנו בג"ה.