אבל אין להתיר בנדון הנ"ל ובכל צער מק"ו דצער ב"ח דאוריית' למ"ד וכיותי' ק"ל כדמוכח בטור ח"מ סי' רע"ב ותרצה לומר דכ"ש צער אדם והרי מקלינן בשבותי' דשבת גבי בהמה שנפלה למים וכו' משום צערא. דאין זה ראיה כלל דודאי י"ל דהקפידה תורה על צער ב"ח דחסיר' דעת ונפש המשכלת לסבול מש"כ זה האדם איבעיא ליה ליתובי דעתי' ולקבל מאהבה אשר יארע לו וכמ"ש במס' סוכה על אבל חייב בסוכה אע"פ דמצטער פטור מן הסוכ' ודו' והנלפענ"ד כתבתי.
חוות יאיר · חלק קצ״א סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.