מש"כ בנדון של ת"ח עם העושר שברור כשמש שאין דעת העושר כלל ע"י המעות רק שחפץ להתחסד ולמלאות גרונו יין בזול כל השנה דמי למ"ש ג"כ חז"ל היתר ע"פ האומדנא ס"פ הריבית לת"ח זע"ז בדבר מועט מפני דידעו איסור ריבית ויהיו לשם מתנה ונדון דידן ברור וידוע יותר שהרי הת"ח חילה פני העושר וגם אינו דרך הלואה לכן נ"ל להלכה דמותר.
חוות יאיר · חלק קפ״ט סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.