חוות יאיר · חלק קפ״ז סימן ו׳

ודבר ה' בפי הסמ"ע אמת ברור מ"ש בסי' רכ"ז ס"ק י"ח ונראה לכאורה וכו' דאפי' קנו שוה חמשה בשבע דהוא כדי ביטול מקח וידע מזה אפ"ה יכול לחזור בו בכדי שיראה לתגר וכו' ותמהתי על לשונו במ"ש ונראה לכאורה וכו' גם מה שהוצרך להוכיח ממה דסתם רמ"א דלעד"ן שהדברים פשוטים וברורים כמ"ש המרדכי דאין שתיקתו מחילה ובלי ספק דיש איזה טעם דקנה ביותר מדמי שווין וידע וה"ה אם יש ג"כ איזה טעם דשתק גם אחר כדי שיראה לתגר דמהיכן נאמר דמחיל אם לא התנה המוכר וא"ל ע"מ שאין לך עלי אונאה וכל זה אפי' כבר פרע הלוקח כ"ש הנדון דידן אם יברור שהמוכר אינהו ביותר משתות שהמקח חוזר. וכאן שכבר נתבלו המלבושים הנעשים מהם ואפי' רק נחתכו הסחורות לעשות מלבושים והמוכר תובע דמי הסחורות שאינו פורע רק כדי שוויין בשומא בדרך מכירות הסוחרים לאותן סחורות וזה דוקא בסחורות שעדיין בעין שנדע שאינ' אותו מש"כ להתעלל לפניו למפרע הרי אין לו עליו טענה ברורה דמאן שם לי' ומי הגיד לו שנתאנה בכדי אונאה ויותר. כל זה נ"ל ברור: