ואם הי' יכול להציל עצמו בממונו ולא עשה חוששני לו מחטאת וצריך תשובה קלה. ושמעתי גדול מחלק דאינו מחויב להציל עצמו בממון רק כשהגוי אומר תן לי מעות או עבור. שיתן מעות ואין לו היתר שיסרב מזה ומזה עד כי יבא לידי הכאות וסכנת אבר וכה"ג שגם זה אסור מה שא"כ אם הגוי לא זכר רק ביקש לאנסו על דת רשאי לסרב ואם יבא לידי סכנה יעבור ואינו מחוי לפדות העבירה בממון. ולעד"ן דגם זה אסור רק מחויב לפרוז כל ממונו ולא יעבור גם לא יביא עצמו לידי סכנה ואפי' האיסור נכלל כגון שהטיל עליו השר לחפור עם בעלי מלאכות ריקם לחוזק העיר יום יום ובכללן שבת וצ"ע בטלול והולכות אבנים ועוד דה"ל מלאכה שא"צ לגופי' וקשה להקל דמ"מ עובר על לאו דלא תסור ועוד דה"ל פרהסיא ולולי דהגוי מכויין להנאתו היה בכלל יהרג וא"י ועוד צ"ע די"ל דנהי דלא מקרי מכוין להעבירו מ"מ ג"כ לא מקרי להנאתו לכן יש להחמיר:
חוות יאיר · חלק קפ״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.