ומ"מ איכא לתמוה על הש"כ דדבריו סובבים על מ"ש בהג"ה יהרג ואל יעבור ולא מצינו דבר הנפלא הזה רק להר"ן מש"כ הרמב"ם והרמב"ן והרב דיליאון כלהו לענין מלקות מיירי. ואף שאיני כדאי לחלוק על הר"ן מ"מ תמיהני לפי דבריו דנהי די"ל גבי מעשה דס"פ בן סורר הנ"ל דהוי דרך חיבה איך יתכן יהרג ולא יעבור דאם אונסין אותו לעשות דרך חיבה בשאר כל אדם לא הוי לדידי' דרך חיבה שהרי עושה שינצל מהריגה ואין לומר דהר"ן ס"ל באמת אפי' אינו דרך חיבה וגם מעשה הנזכר לא מקרי דרך חיבה מאחר שעושה להציל נפשו ממות ודלא כהמשך דברי הש"ך א"כ קשה יותר איך יתכן זה דשרינן מפני פקוח נפש חילול שבת ואכילות נבילות וטריפות וכל העבירות החמורות ולא נתיר לו לדבר עם אשה או לראותה ערומ'.
חוות יאיר · חלק קפ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.