ומ"מ נתתי לבי ללמוד בו מה דינו להלכה. נ"ל דנדון הנ"ל מבואר בי"ד סי' קנ"ז ולמעיין כי בהג"ה שם מבואר דכל איסור ע"ז ג"ע ש"ד אפי' אין בהם רק לאו צריך להרג וכו' וביאר שם הש"ך דהיינו כגון חיבוק ונשוק ושהרמב"ן חולק ומ"מ כהרמב"ם וסייעתו ק"ל ודוקא בנשיקה דרך חיבה וכו' וא"כ בנשיקה דנדון לא הוי בכלל ג"ע רק בכלל עבירה דעלמא ועוד קיל מינה. באמת לפי דברי הר"ן בפ"ב דע"ז דמייתי ראיה דגם על לאווין דג"ע יהרג ואל יעבור מגמרא דס"פ בן סורר מעשה באחד שהעלה לבו טינא וכו' וארז"ל מות ואל תעמוד לפניו ערומה ואל תספר עמו מאחורי גדר משמע אפי' אינו דרך חיבה וצ"ע על מה הביא בש"כ י"ד סי' קנ"ז ס"ק יו"ד דברי הר"ן וכ' עליה וכ"כ הרמב"ם והרי הרמב"ם בעי דרך חיבה וכמ"ש הש"ך בתר הכי ואיך יכתוב על הר"ן וכן כתב הרמב"ם וכן צ"ע ג"כ מ"ש הש"כ על דברי ר"י דיליאון וכן נ"ל ממעשה הנ"ל ומעשה הנ"ל היה לתכלית הצלה ממות ואפשר דס"ל להש"כ דמפני שמתוך תוקף התלהבותו באהבה ביקש לראותו ערומה או תספר עמו היינו דרך חיבה.
חוות יאיר · חלק קפ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.