חוות יאיר · חלק קע״ז סימן ו׳

ואין לומר א"כ מנא להו מ"ש ש"מ דדרך מפיג היין די"ל דזה דקדקו מלשונו שאמר יטייל אחרינו עד שיפיג יינו ומשמע להו דר"ל מסגולת הדרך כל' דרך מיל מפיג את היין וזכו סברת בה"ג וסמ"ג ומ"מ הרמב"ם והרא"ש ס"ל מאחר דאמר בתר הכי השתא דאתית להכי וכו' רוכב שאני והוא סברא הפוכה ממ"ש תחילה אשר לא כדת של ש"ס וגם הש"ס בדוכתי אחריתא לא מייתי החילוק בין יין ליין או מהלך לרוכב אף כי יש לנו קושי וגמגום בגוף הסוגיא לכן ס"ל דלא נאמר' רק דרך משא ומתן אבל לפי האמת אין חילוק כלל כי לא נדע אם רוכב קיל או חמור ואף כי הא מלתא לומר דסוגיא דמחלקת בין רוכב למהלך נדחית לא ברירא לן דאין לומר משום קושיא אף כי חזקה היא לדחות דברי הש"ס והרי אפי' מילתא דסליק בש"ס בקושיא לא אדחי' מהלכה מ"מ מ"ש בדעת בה"ג וסמ"ג דשיעור דג' מילין לאו דוקא ברור לענ"ד כשמש בצהרים וכך משמע ממ"ש ר"ג יליך ויטייל אחריני לא נתן קצבה לדבר וגם תלמידיו לא אמרו ש"מ דרך ג' מילין מפיג יין עם שהסברא הישרה מסכמת דאין לתת קצבה לשתה יתר מרביעית דיש חילוק ויתרון בין שיכור לשיכור ובין שתה ב' רביעית או ג' או פחות או יותר כיתרון האור מן החושך ואף כי לא חילקו בין יין ליין מ"מ אין לומר דאין חילוק ביתר מרביעית בין רב למעט אלא ע"כ כמ"ש הב"ח דאה"נ כל חד וחד לפום שכרותו ועל כן גם בשינה לא נתן שיעור ביתר מרביעית ודאי דשיכור גמור לא סגי ברכיבה ג' מילין וברכיבה או הילוך רב מאד פשיטא דלא אמרינן דטורדתו והטור מפני שראה מבוכת הפוסקים בסוגיא אם לפסוק דרוכב קיל או חמור או אין חילוק לכן כ' בשם בה"ג דרוכב קיל אף כי תירוץ הש"ס הוא וכ"כ מהרי"ל חנלש כיוצא בזה כמ"ש בשמו לעילותו לא מידי הנלפענ"ד כתבתי.