חוות יאיר · חלק קע״ז סימן ה׳

וי"ל עוד דכל סוגיא דפ' הדר לא הוי רק דרך שיקלא וטריא לא ע"צ האמת דלפי האמת השוו חז"ל מידותיהם לומר דברביעית הילוך מיל מפיגו ואין לחלק בין יין ליין. וזה מוכח דאם ס"ד דזה נכון ויציב דיין האטלקי שאני ולכך נחשב רביעית ליותר מרביעית א"כ ה"ה דרביעית בציר פורתא נחשב כרביעית וא"כ איך אמר ר"ג לתלמידיו כלום שתינו רביעית יין ומשמע ודאי אלו לא שתה רביעית יין היה מתיר הנדר תיכף אלא ע"כ לא אמר הש"ס שאני יין האטלקי רק לדחות המקשין לפי דעתו שיש משם ראיה דבעי יותר ממיל לרביעית יין אבל באמת ל"ק מידי אב"א כמסקנת הב"ח דבאמת שתה יותר מרביעית וגם זה נ"ל סברא ישרה דמדשאל כלום שתינו משמע דלא שתו במדה אחר שהשיבו ששתו רביעית מי מדד שלא שתו יותר ואב"א דעה שלא ירד ר"ג מעל החמור אז כי לא ירד רק מפני שא"א לרכוב בסולמא דציר ומ"ש וטייל אחריהם ג' מילין מעשה שהיה כך היה בתוספתא דפרק כל שעה לא נזכר כלום מג' מילין) וכיון שהוצרך האיש לטייל לא רצה ר"ג לירד בשבילו וכן כתב הב"ח דהוכחה דגק מילין לאו דוקא. ונ"ל דגם זה מוכח בסוגיא דאיכא למידק במה דמקשי על תירוץ יין האטלקי שאני והא אמר רב נחמן שתה יותר מרביעית כ"ש שדרך טורדו דאין לומיר דמקשי דלא תסגי בג' מילין דא"כ הוי דבר שאין לו קצבה וכי ס"ד דבשתה יותר מרביעית לא יפיג יינו בכמה פרסאות (מיהא הא י"ל דהזמן גורם לא הדרך וכ"כ בת"ח בפרק הדר דס"ד) אלא ע"כ לא מקשי רק על מ"ש שם דרך מפיג היין ומשמע דדרך בטבעו מפיג והא א"ר נחמן רב יותר מרביעית טבע הדרך להוסיף טרדה ומ"מ באמת לא אמר ר"נ כך רק על דרך מיל ושינה כל שהו מש"כ דרך רב ושינה רבה ודאי מפיגין ומדסתם ר"נ וגם רמי בר אבא גופי' ליתן קצבה להפגת יין ביותר מרביעית ש"מ דביותר מרביעית אין לדבר קצבה וכן במה דתריץ רוכב שאני כך ר"ל דביותר מרביעית טבע הדרך במהלך להוסיף טרדה וברוכב להפיג ושניהם אין להם שיעור רק בכדי שיפיג יין ולא נאמר שיעור דמיל רק לרביעית.