חוות יאיר · חלק קע״ה סימן ה׳

וכ' הטור עוד שם כתב דודי הרב רבי חיים כל דבר שרגיל ושגור בפי כל אין בו משום דברים וכו' וכ"כ המרדכי פ' הנזיקין בשם ר"ת והביא ראיה מתפילין ומזוזות שנכתבים שלא מן הכתב משום דמגרס גריסן. וקשה דהא כתוב לך הקב"ה למרע"ה הוא דאמר דוד היה שגור בכל התורה גם לטעם הנ"ל חסירות ויתירות וקריין ולא כתיבין מה מהנה ומגרס דנהי דאין מוסיף או פוחת מלה ואפי' אות שע"י ישתנה המלה במבטא מ"מ לא ידע במלואים ויתירים בווי"ן ויודי"ן וכה"ג ומה שהתירו גבי תפילין משום הם רק ארבע פרשיות ובימיהם היו שגורים ככתבן ביד כל אדם ועל כן לא התירו לכתוב התורה אפי' לר"מ דמקיים ביה ועפעפיך יישירו כדאמר בש"ס פ"ק דמגיל' כמ"ש בספרי בסי' מ"ט רק די"ל בזה דאה"נ אין קפידה באמירת ע"פ רק בדילוג אות או מלה ולכך הרגיל ושגור מותר ואע"ג דודאי בכותב גם בזה איכא קפידא מ"מ הא כדאיתא והא כדאיתא וי"א עוד דאין קפידה לקרות בע"פ רק בניגון וטעמי' ואין לדבר מזה שחר כלל ואין שום סברא נותנת לחלק בזה. וכן מ"ש בשו"ת רדב"ז סי' קל"ה דדבר שבחובה אסור ותו לא אין לו סמך וראייה ונדחה מכל הדחויים נ"ל.