ועוד שהתוס' גופי' הקשה על תירוץ זה וז"ל אמנם קשה היכרא קרינן ויושעו ק"ש וי"ל דאין להקפיד רק על דבר שמוציא אחרים ידי טובתן עכ"ל ולעד"נ זו קשה מתירוץ הראשון אף כי הסכי' אליו הרב בב"ח דאיך נעייל חילוק זה בדרש דכתוב לך ומוציא אחרים מאן דכר שמיה ועיקרא דקרא בלימוד מיירי כמו אידך דרש ודברים שבע"פ א"א רשאי לאומרם בכתב. ונראה דגם התוס' שכתבו פ"ק דב"ק ד"ג ע"ב די"מ שעל כך היה רב יוסף רגיל לו' היינו דמתרגמינן בכל דוכתי משום שהיה סגי נהור והיה א"א לו ללמוד דברים שבכתב לא ס"ל תירוץ הנזכר האמנם גם על תירוץ הראשון היה אפשר לו ללמוד מיהא נביאים וכתובי' ומצינו לו שגם עליהם היה אומר היינו דמתרגמינן כמו שאמר על נוגי ממועד ברכות פ"ד דכ"ח ועל ביום ההוא יגדל המספד וגו' פ"ק דמגילה אר"י אלמלא תרגומו דהאי קרא וכו' רק די"ל דע"י שהי' מוכרח ללמוד תרגום התורה היה מדקדק ולומד גם דנביאם וכתובים מ"מ גם הטיור שם כ"כ בשם הרא"ש וסיים לכן נוהגין באשכנז כשמגיע ש"ץ לפסוקי' וכו'.
חוות יאיר · חלק קע״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
