ובר מכל דין שיצא בלי ספק מאמיתת דעת בעלי מקור של ענין אמצעי ושתי קצוות כי אלו כוונו לזה לא היו מקצרי' במקום שיש להאריך אינני יורד לסוף דעתו כלל במ"ש וז"ל כי יתר של קשת מן קו הסובב הנחלק לעשרה חלקים החזיק ג"א בקירוב אבל לא בדקדוק. ואלו דברים מרפסין איגרא ואין להם שחר דודאי הן מדוקדק הן בחוש ע"י המחוגה הרי אלכסון כל העגולה יוד ואם תחלקהו לשלשים קווים קצרים ישרים ודאי כל קו ג"א וכאשר ציור בעל הקונטרס לפנינו. ומכ"ת כ' על שאינו מדקדק ראיה לסתור במ"ש כי הקשת מחזיק ג' אמות ושביעי' בדקדוק גדול (הוא לפי הנחת מכ"ת שההיקף שביעית יתר על ג"פ בדקדוק וגם הא ליתא כמ"ש) ומזה ראיה שא"כ גם מה שהיתר ג"א הוא בדקדוק שנתמעט שביעי' אחד וכמ"ש איהו גופי' פה לכן שותא דמר לא ידענו מ"ש דקו הקטן הנ"ל מחזיק ג"א שלא בדקדוק כלל הדברים נוראות נפלאתי נפלאים מעשה מכ"ת בזה שביקש חשבונות רבים ללמוד מדת קווים הישרים ממדת עגליהם שהם לפי דעת מכ"ת מדוקדקים ע"פ קבלת הקדמונים שעגולה מחזיק ג"פ מדת אלכסון העגולה ושביעי' ונהפוך הוא כי מדת קווים הישרים במעושר ובמשוה מדוקדקים כחוט השערה למראית עיון במראה ובמדה בחוש ובמופת. ומדת קשתות העגולות נמנע בשום ענין לדעת מיצוי מידתם ומכ"ת תלי תניא בדלא תניא ומרוב עיונו בלימודי' שוני' אגב חורפי' שגה. וכבר אני מחזיק טובה למכ"ת שהודה לדברי הראשונים אשרי הדור וכו' ולדעתי גם בדברי אלה יעשה כן ומ"מ אם שגיתי מחסרון הבנה אתי תלין ויודיעני:
חוות יאיר · חלק קע״ד סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
