חוות יאיר · חלק קע״ב סימן ס״ט

ונדמה כי ריבוע שלנגדינו (אגה"ח) רוחבו ז' ואורכו ח' הנה ריבוע (כלמ"נ) הוא ריבוע מעויין ועולה כ"ד כי החוש יעיד שהוא חציו של חיצון שהוא ו' על ח' שתשברתו מ"ח. ו' קווין המקיפין אותו והם צלעותיו כל א' אלכסון מריבוע ארוך ג' על ד' ואורכו ה'. והרי מרובע ישר תשברתו כ"ה ה' פעם ה' וזה ריבוע המעויין שג"כ כל צלע מד' צלעותיו ה' ומ"מ עולה רק כ"ד שנתמעט א' מפני מעוינו. מפני שג' על ד' נתמעט א' מחבירו וא' פעם א' הרי א' וזה כלל גדול נכון ומתוקן. ובערך של ג' על ד' שאלכסונו שלם והוא ה' כמ"ש לעיל נכון להעמיד על חשבונו בנקל (ואם יבא לפניך ריבוע מעויין ותדע מדת שני אלכסוניו תעשה מהם ריבוע ארוך כגון בדוגמה פה ריבוע המעויין אלכסונו הא' מדתו ק"ס והשני מדתו ק"כ ודו"ק) משא"כ בחשבונות מרובעים מעוינים אחרים אפי' נדע תשבורתם כמה עולה לא נדע מדת כל צלע מצלעותיו רק בקרוב ואין רצוני לבלות זמן באלה רק נכתוב דוגמת אחת בערך ג' על ד' הנ"ל והוא באם יש לנו מרובע גדול (אהג"ח) ק"כ אמה על ק"ס אמה. הנה יש בו ד' ריבועי' כל אחד מהם ל' על מ' (אכל"ע כהע"מ לעג"נ עמכ"ח) וריבוע מעויין שתוך ריבוע ק"כ על ק"ס הנעשה מד' קווי אלכסוני' המקיפים אותו שכל קוו הוא אלכסון מריבוע ל' על מ' (כלמ"נ) מחזיק ט' אלפים "ר כי בחוש נראה שהוא חציו של מרובע חיצון ק"כ על ק"ס שתשבורתו י"ט אלפים ריש.