ויש עוד ריבוע יש בו צד ישרות והוא כל צלעיו שווין רק שני אלכסיניו אינם שווים ונקרא בפי התי"ט בפי' הערוגה דמ"ב ע"ד ריבו"ע מעויין (כלמ"נ) והוא שד' צלעותיו המקיפים בו שווים במדתן רק שני הקווים ההולכים מקרן זויות לק"ז המקבילו משתנה כל אחת מחבירתה אחת ארוכה (כ"נ) ואחת קצרה (ל"מ) ולפעמים קצרה טפי מאורך כל צלע וכל מרובע העומד על קרנו תוך מרובע ארוך (אהג"ח) וחלקו לשנים הוא בהכרח ריבוע מעויין (כלמ"נ) וע' בתי"ט פי"ב דאהלות מ"ז שזכר שם ההיא דרמב"ם בערוגה וכתב דשם במרובע ארוך ואפשר שר"ל מרובע מעויין א"נ קאי על צלעים המקיפים מרובע המעויין והם אלכסון ממרובע הארוך והיא היא כי כל ד' צלעי מרובע מעויין הם אלכסוני' ממרובע הארוך.
חוות יאיר · חלק קע״ב סימן ס״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.