ויובן מזה למבין מ"ש אקלידוס שכל משולש הנעשה מג' קווים קו שוכב (ל"ע) וקו נצב (כ"ע) וקו אלכסון (כ"ל) שמחברם בשני ראשיהם יהי' ריבוע ישר הנעשה מקו אלכסון עולה בתשבורתו כמדת שתי ריבועים הנעשים א' מקו שוכב וא' מקו נצב ישרים יחד וכתבו הבאים אחריו כי לא מלבו רק המהנדס הראשון פיתאגרוס שהי' ת"ק שנה לפני ת"י חדשו והוא מה שכתבתי כי כל אלכסון של ריבוע עושה ב' משולשים וגם מבואר ממש שיפה כתב המהנדס הגדול שאלכסון מטפח על טפחיים לא יעלה (פי' יותר מטפחים) אפי' כאלכסון טע"ט (פי' יתר על טפח) כי אלכסון של טפח על טפחים איננו מגיע לטפחיים ורביע כי עכ"פ לא יעלה תשבורתו יתר על ה'.
חוות יאיר · חלק קע״ב סימן ס״ה
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
