חוות יאיר · חלק קע״ב סימן נ״ח

והנה מ"ש רז"ל כל שיש ברחבו טפח יש בהקפו וכו' אינו מדוקדק. רק משושה שדומה לעיגול מכוון זה כי כל צלע מדתו חצי קוטר העיגול. ואם ישאל איש כמה יחזיק משושה שנוגע בקרניה בקווי עיגול שרחבו כף והיקפו ר"ל המשושה ששים לדרז"ל כל שיש וכו' חשוב ד"מ עיגול שציירנו לפניך והוא המשושה הוזחט"י עיגולו שקוטרו כף על כף. רבוע חטי"מ הוא רוביע מקווין. ב' צלעותיו חט"י הן ב' צלעי המשושה כל א' אידך יו"ד ושתי צלעות השנית נמשכי' אל המרכז ג"כ אורך י' רק ריבוע ההוא מעוך ומעוין. כי אלכסונו הא' הוא מט' אל מ' המרכז והוא ג"כ י' ואלכסון השני קו י"ח לא נמצא בדברי המהנדסי' כמה מחזיק ולפענ"ד נקל לעמוד עליו קירוב האפשר. אחר שנראה כי קו זה הוא צלע אחת ממרובע שג"כ תוך העיגול יהז"ח והוא מרובע ארוך וקצר. שתי צלעות הקצרים כל אחת י' כשיעור רוחב מצעד המחוגה. ושטח י' ק'. ואחר שאלכסון של ריבוע זה לפנינו מדת קוטר העיגול והוא כף שטחו ת' ולפי קבלתינו שכל אלכסון של ריבוע ישר או של ארוך וקצר שוה רק ב' צעלות המקבילות עולה כשני שטחים אורך ורוחב יחד וא"כ ע"כ צלע י"ח אשר לא נעמוד על דקדוק ארכו נדע עכ"פ כי הוא צלע מריבוע ישר מחזיק שי"ן והוא י"ז וב' שלישים בקירוב. ונתמעט קו זה מקוטר העיגול ב' ושליש ע' מ"ש להלן. ונחזור לרבוע חטי"מ ריבוע מעויין כמה מחזיק לפי קבלתינו לעיל].