צא ולמד ריבוע י' על י' תשבורתו ק' תוסיף עליו שתות מיוד א' וב' שליש' יהיה י"א וב' שלישי' והוא העיגול שמחזיק ג"כ בקרוב מאה" ותדע שאם הי' לך ריבוע י"א וב' שלישי' על י"א וב' שלישי' תשבורתו קל"ה ושני שלישי' וב' חלקי ט' שהם יחד קל"ו פחות חחל' ט'. והעיגול פוחת רביע מקל"ו פחות חלק ט' קרוב לל"ד. ישאר קרוב לק"ב ואין היתרון לכל העיגול מגיע לשנים והוא מעט ברוחב ההיקף. ואם יש בידך עיגול ידוע קוטרו לך ותבקש לעשות ריבוע שיחזיק כמותו תגרע ממנו ב' חלקי ט"ו והוא ג"כ בקרוב מאד. כי עיגול י"ב ידוע שמחזיק ק"ח שהרי ריבוע י"ב עולה קמ"ד. תסיר מקוטר עיגול זה שהוא י"ב והוא ס' חומשין ב' מט"ו ישאר נ"ב חומשין דהיינו יוד וב' חומשין ומרובע כזה עולה ק"ח ומשהו. ודרך עמוק יותר אם לפניך עיגול מחזיק רי"ח אלף ת"ש. קוטרו תק"מ כי מרובע תק"ט רצ"א אלפים ת"ר. והעיגול נפחת ממנו הרביעי' שהוא ע"ב אלפים תת"ק. והנה תסיר מן קוטר העיגול הלז המחזיק רי"ח אלף ת"ש וקוטרו תק"מ ב' מכל ט"ו והנה יש בתק"מ ל"ו פעמים ט"ו לכן תסיר ע"ב וישאר תס"ח וריבוע תס"ח עולה רי"ט אלפים כ"ד יתר רק שכ"ד לחשבן הגדול הזה.
חוות יאיר · חלק קע״ב סימן נ״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
