וע"כ ברור דאפי' הולידו האלמון והאלמנה יחד דאין נפקותא בזה ולשון רש"י בש"ס אחי האח בן שיש לבעל אמו מאשה אחרת פסול לו מפני שהוא אחי אחיו עד כאן לשונו וודאי מלשון אחי האח משמע שהולידו יחד בן וכסוף דברי רש"י רק דצ"ע אם דווקא בכה"ג שע"י הבן הזה שהלידו יש קירוב לשני אחיו יחד ולכן פסל רב ירמיה הא אין כאן בן הממוצע (וכ"כ הרא"ש) מודה דכשרים זה לזה או גם בזה פסל ר' ירמיה והכי משמע דהא לא בעי רק לשנויי מה דתנן בעל אמו ובנו והא דנקט אחי האח הוא לאסברי בדדמי ולומר שיש צד חיבור ביניהם ע"י האח אם יולידו דאם לא כן למתיניתין לפרושי דדוקא בשהולידו. וי"ל דוקא בחיי הבן הממוצע מכל מקום מ"ש רב חסדא אפשר באחי האח משמע דגם בכה"ג אפילו הולידו יחד בן ועדיין האב והאם והבן קיים כשרים בן של האב ובן של האם זה לזה. וכ"כ הר"ן בפירוש והכי מוכח גם דעת הרא"ש. ומכל הלון פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה מ"ש הרמב"ם והטור בביאור אחי האח באופן שאחד מהם אין לו אב ואם ואחד מהם יש לו אב ואם רק שזאת האם כעת חיה הית' לפנים אמו חורגתו של האחר ומשמע דדוקא בכה"ג שלע"ע אין להם שום יחס וחיבור הן באב הן באם רק על ידי האח הממוצע והוא ימין דבטור וראובן דבמיימוני פר"ג מהלכות עדו' ולא ידענא מנא להו הא. ובפרק המפקיד דל"ט ע"א מוקי הא דאמר רב הונא אין מורידין קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן באחי מאימא ופירוש רש"י וז"ל כגון קטן שיש לו אח מאב ואותו אח יש לו אח מאם דאיש נכרי הוא אצל קטן וכו' וכ"כ גם כן הטור סימן רפ"ה ולשון הרמב"ם פ"ח מהלכו' נחלות סתומים ודברי רש"י וטור ברורים ומוכרחים בההוא עניינא דנצרך למימר דנכשי קטן הם והוא ממש כדעת הרמב"ם והטור בהלכות עדות שאין מורידין נמואל לנכסי אוהד הקטן לפי משל הטור וכן אין מורידין מנשה לנכסי יהודה הקטן לפי משל הרמב"ם ודווקא שם שנצרך לצייר נכסי קטן ושני האחים מאם גדולים ממנו הוכרחנו לומר שזה שאין מורידין כבר מתו אביו ואמו מש"כ לענין עדות לא נצרכנו למבוכה הזאת רק בן הבעל מאשה אחרת לא יעיד לבן אשתו מאיש אחר אף על פי שגם הבעל הוליד בן מאשתו הזאת והיינו אחי האח דבש"ס לפירוש רש"י וקשה להטור בהלכות עדות וכ"ש על הרמב"ם דבהלכות עדות פי' באופן זר הנ"ל ובהלכות נחלאות סתם ואיכפא היה לו לעשות. והרב הב"י בש"ע כתב סתם אחי האח מן האם מעידין זה לזה שהרי אין ביניהם קורבה כלל והוא ודאי לשון סתום והסמ"ע העתיק על זה לשון הטור ולא חלה ולא הרגיש. וגם בזה אני תמה על הרב המשביר שראה בעיניו דברי הטור במה שפי' אחי האח בדרך רחוק ואיכא למישמע מיני' דדוקא בכה"ג מש"כ באחים חורגים שאביו של זה חי וקים עם אשתו אמו של זה פסולים זה לזה ואפשר אפילו לא הולידו יחד בן שלישי ואיך כתב הב"י בג' מקומות רצופים רושם י"ח י"ט ך' במ"ש הטור אבל מעיד הוא לשאר קרוביו שנלמד מאחי האח וה"כ עוד שני פעמים אחר הנזכר והלא לא דמי לדעת הטור במ"ש באחי האח דשם אין להם יחוס וחיבור מצד האבות רק ע"י בין הממוצע ובנדון דרושם י"ח י"ט כ"ף יש להם חיבור ע"י אבותיהם שקיימים ולא זכר שאפילו הולידו יחד וקצרתי מאד כי סמכתי על רוחב לבבו דרום מכ"ת וכו' כ"ד תלמידו הטרוד:
חוות יאיר · חלק י״ז סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
