משא"כ אם נקטע יד העדים עם האבר עליון פשוט לע"ד דאפי' נקטע מקמי הכי פטור דבעינן עכ"פ קרא כדכתיבנא ובעי' יד עדים מיהת ולא כתב הרמב"ם חידוש דין זה בהל' סנהדרין פי"ד מפני שאין דרכו לכתוב רק מה שנמצא בש"ס להדיא. והכי מוכח מ"ש פ"ק דקדושין דכ"ב ע"א דבעינן את אדוני את אשתי ואת בני רק די"ל משום דאייתר לגמרי א"כ אייתר את וממ"ש ע"ש דכ"א ע"ב אין לי אלא מרצע מנין לרבות הסול וכו' ג"כ משמע דבעינן קרא כדכתיבא ואין לומר שר"ל אף לכתחלה ויש לו מרצע דמש"נ מריבוי דהכה חכה ב"מ דל"א ע"ב דלא מרבינן כל דבר רק כשא"א להמיתו במיתה הכתובה בו.
חוות יאיר · חלק קס״ז סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.