וה נדשאר בקשיא אצל הרב הגדול התי"ט פי"ד דנגעים ע"ש סוף פיסקא הארוכה שגיבב דברים והאריך לתמוה על הרמב"ם. ואחר המחילה מכבוד תורתו אומר אני שתקפה עליו משנתו שם ונכנס לדוחקים גדולים הן במ"ש שהרמב"ם ס"ל כהר"ש והתוס' דמצורע שאני דכתיב ביה תהיה לעכובא ועל כן לא נראה לי' לחלק בין נקטע לגידם מעיקרא גבי בוהן דמצורע מש"כ גבי יד העדים דלא כתיב עיכובא מחלקינן שפיר וכו' וזאת היא נפלאות בעינינו כי אם אמרו הר"ש והתוס' דתמיה דגבי נזיר עיכובא דבעינן שם קרא כדכתיבא מ"מ לומר דהוי קפידה טפי מאלו ק"ל דבעינן קרא כדכתיבה לא שמעינן רק לפי שיטת התוס' דגם באין לו בוהן יד מיירי בנקטע אח"כ מש"כ נקטע מקמי הכי לא יזיק משום דהיינו בוהן דידיה כמ"ש גבי יד היינו יד דידיה וא"כ אפי' נכתב תהיה לעכוב' מה בכך.
חוות יאיר · חלק קס״ז סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.