ואם זר בעיניך לצאת מפשטי' דמובן בגמ' שאין טוענין למסית ר"ל במסית דבתורה ומסית דבענינא שם דמיירי בע"ז ומ"ש התוס' כל מסית יפטור עצמו ג"כ ר"ל כל מסית דע"ז נהי דלא טענינן לי איהו עצמו יטעון כך ויפטור ומ"מ נקיים הריגת מסית בדלא טען וזה דוחק. ובזה מתורץ מה שדקדקנו לעיל להכריח דגמ' לא איירי במ"ש אין טוענין במסית רק בכל מסית וס"ל למד"ד זה דאה"נ א"צ קרא דלא תחמול מ"מ אין מקום לקושיית הצ"ל ע"פ מ"ש כי בדין שמים חייב המסית על כל העבירות מקרא ומסברא ועל כן נתקללה נחש ומשם למדנו אחר ששאר עבירות דחייב בד"ש בגורם תקלה לחבירו ומכשילו באופן שאין התנצלות למכשיל כגון שסבר העובר שאינו עבירה ושוגג הוא.
חוות יאיר · חלק קס״ו סימן כ׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.