חוות יאיר · חלק ט״ז סימן ט׳

ומ"מ נ"ל דמותרים הם כי נטבעו להוציאם וה"ל ככתיב' השם בפירוש לשם חול. ולכאורה צ"ע אחר שמונהח קיים דשם אפי' שלא במקומו ואפילו כתבו גוי צריך גניזה ואם כן כ"ש כתבו ישראל ולפי זה כל כתבי ברכות וקמיעין שבהם שמות הקדושים גם כן אם כלו ונקרעו באופן שא"א להשתמש בהם בקודש ודאי שצריכין גם כן גניזה ואם כן איך יתכן שלא יצילם מפני הדליק' אבל באמת ל"ק מידי דאחר שלא ניתנו לכתוב נהי דטעונים גניזה אי כלו מכל מקום אם נפלה דליקה בשבת לא ניתן לדחות אפילו איסור טלטול והוצאה דרבנן בשבילם. ול"ק מהא דפשוט בש"ס פ' כ"כ דקט"ו דאם נשארו אזכרות בס"ת אפילו אין בהם כד ללקט פ"ה אותיות מצילין. דשאני התם דקדושת הס"ת הוא דמהני ליה כדבעי למימר שם דאפילו הגליונים מצילין ופרטי דינים הללו מבוארים בטור וב"י וש"ע בא"ח סי' של"ד.