וידעתי שרמ"א בתשובה סי' קנ"ט ג"כ מתיר ואין הספר בידי. ואם כדעת רמ"י היינו באיסור בפתיחת רוב ספרים שמציירים הכורכים צורות על ראשי דפין שהרי לא חייבו חז"ל ב' אותיות אלא משום רושם ואע"פ דלא ק"ל כר"ש לכתחלה מיהא אסור כמו מוחק שלא ע"מ לכתוב ומ"מ אותיות הרשומים בעוגות הוי שפיר דבר המתקיים ואין במ"ש סתירה לסתירת העוגות דבמרדכי רק שגם בזה צ"ע בעוגות ומצות שעליהם דמות מגן דוד ושאר תמונות או קליעות שבעוגות של שבת או סביב עוגות וחרוטים שבהם דנאמר לאסור השבירה. מיהו בלה"נ צ"ע על פסק המרדכי ממ"ש הרוקח סימן רצ"ו זכרו מהרי"ל שנוהגין לכתוב פסוקים על העוגה ולהאכילם לתינוק בי"ט חג השבועות. וקשה גם דידיה אדידיה שהרוקח גופי' כתב סי' ר"פ שאין לעשות סי' על המצות אותיות וחיה ועוף. וי"ל דבחג השבועות נותנים העוגה שלימה לתינוק והתינוק שוברו דזה שרי וכ"כ המרדכי שם. סוף דבר טבעת שנשאלתי ג"כ שרי לפענ"ד ובחיבורי מ"ח הארכתי עוד:
חוות יאיר · חלק ט״ז סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
