ונ"ל דגרע לדון א' מכת זו וא' מזו מפני דלא מצי לטעון הכשר דלא ידע בפסלותו של שני מש"כ בנמצא א' מהם קרוב או פסול כמ"ש הרי"ף ס"ס ל"ו וברור ופשוט דה"ה שני עדים המכחישים זא"ז בב"ד שפסולין להעיד יחד במשפט אחר ולא ידעי במה נסתפקו חכמי פולין בזה שכ' בש"כ ר"ס ל"ו והכי מוכח נמי מגמ' דשבועות ריש דמ"ח במ"ש אבל מצטרפים עדות אחרת ולשון מצטרפי' ר"ל צירוף כל א' עם אחר לעדות ממון אחר משמע דעכ"פ אלו שנים יחד אין מצטרפין ואע"ג דדחיק שם לאוקמי פי' הבריי' אליביה דרב חסדא מ"מ זו הסברא שרירא וקיימא אליבי' דכ"ע ואליבי' דרב הונא נשארה הבריי' כפשטה.
חוות יאיר · חלק קנ״ט סימן י״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.