חוות יאיר · חלק קנ״ט סימן י״ח

והנה שנים שהעידו באשה להשיאה זו אומר בעלה מת וזה אומר נהרג נ"ל שפסולי' להצטרף יחד לכל עדות שבעולם ואפי' להיות דינם כעד אחד לחייב שבועה (פי' כשבאו בבת אחת דבהכי מיירי משנה דא"א מת וכו' וכל דאתמר עלה כמ"ש התוס' שם דקי"ח ע"א ד"ה דכל מש"כ אם במשפט הא' באו בק' העידים זא"ז חייב הנתבע מיהא שבועה ואין השני שמעיד ג"כ כמוהו מזיקו ונ"ל שאם חייבו הב"ד כבר שבועה אפי' העד השני בא אח"כ ומכחישו נשאר הדין כמו גבי נשים שהתירוה ע"פ עד ראשון וכדר"נ ביבמות דקי"ז ע"ב ועדיף מיני' שהרי ע"א קם לשבועה מקרא נפקא מש"כ התרת אשה שכל ימי תמהתי על זה שע"פ הסברא יעקרו חז"ל מקרא שנא' לא יקום עד אחד וגו' מש"כ אם בא השני לפני פס"ד ומ"מ בעדות אחר דינם כעד אחד) כדק"ל גבי שתי כתי עדים המכחישים דאפילו למה דק"ל כרב הונא דס"ל זו באה בפני עצמה ומעידה וכו' כבח"מ סי' ל"א מ"מ א' מכת זו וא' מכת זו לא מיצטרפי להעיד בעדות אחרת וכ' שם הסמ"ע אפי' לחייבו שבועה ושכ"כ הרשב"א הביאו ב"י ס"ס ל"ו דל"ו ע"ד גבי דין נמצא א' מהם קרוב או פסול. ור"ל דה"ה א' מכת זו וא' מכת שנייה ג"כ ע"כ א' מהם פסול דעד זומם וה"ה אם ידענו ששקר העיד פסול.