הנה ודאי אין משיבין את הארי ארי' דבי עילאי אחר מותו וכל דבריו הם כגחלי אש וכל הפורש מהם כו' אמנם באשר שאין כוונתינו לחלוק עליו ועל דבריו לענין דינא רק ליישב דברי הראשונים הרמב"ם והרא"ש והרשב"א ובסיעתם באנו הא ודאי שריא ומצוה נמי איכא. והנה כבר התחלנו במצוה ויישבנו מאין ומנין יצא להרמב"ם לפסוק גבי עוף הנדרס לקולא ועכשיו באנו לגמרה ונעבור חושים וחלוצים על כל התמיהו' שתמה מהרש"ל על דברי הרא"ש ונשיב עליהם לפי קט שכלינו וזה יצא ראשונה שכתב וז"ל דאלו חיישינן ללישנא קמא דר' יוחנן דאמר מפני שצריך לבדקן ליתא לדריש לקיש גבי ר' יוחנן ע"כ. ואני עני בדעת דעת לא אוכל מה קושיותו מכמה טעמים חדא מאחר שס"ל להרא"ש שא"א ליישב הבריי' דקתני א' הביא את האור וא' הביא את הקדרה כולם חייבים אלא אליבא דלישנא בתרא כמ"ש הרא"ש להדיא א"כ ע"כ לישנא קמא דר' יוחנן ליתא כלל.
חוות יאיר · חלק קנ״ח סימן ל׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.