גם על זה טענו היוצאים שאע"ג שהק"ק מוחזקים לא ימנע שאם התביעות שיש להם על היחידים הן משום מסי העיר אין לדונם בדייני אותה עיר מפני שיש להם או לקרובים חלק בו (ומ"מ דוקא באין מנהג מש"כ ביש מנהג ואין לומר שאפי' יש מנהג קבוע לדון לפני דייני עיר מ"מ בשכבר הסיעו עצמן למקום אחר ונתפרדה החבילה הותר התקשרות המנהג וכו' דאין זה מדע' נוטה דלאו כל כמינהו להתיר הקשר ולהפריד החבילה בצאתם מן העיר כ"ש מדעת תורה דכל קהל ועדה שבקהילה הם שותפים כמבואר בכל הפוסקים ומזה יתילדו כמה דינים שזכר רמ"א ס"ס קס"ג ולא שייך קביעת זמן לשותפות שאין הציבור מתי' וא"כ תוך זמן שותפות א"א לשותף ליצא מן השותפות במקום דליכא פסידא ואם יאמרו דהוי ודאי מקום פסידא על זה הם דנין גוף המשפט לדעי וכל קמי דלא זכו היחידים אוקימנן להו אחזקה קמייתא ששייכים להקל ומשותפי'.
חוות יאיר · חלק קנ״ו סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
