חוות יאיר · חלק קנ״ב סימן ג׳

אם לא שהוא בדרוש או ברב המקשה ומתרץ בחריפות של אמת וצדק שבמסקנת הדבר מצד השגת המבוקש יגיל וישמח עד שמרוב שמחה ידלג ויכה כף ויאמר האח חמותי ראיתי אור תורת אמת כמ"ש גבי שמחה ויכו כף ימחאו כף אף כי רובם לבהלה ורעה וגם האר"י לא יגע לריק מהכאת כפים רק לשם שמים הי' מקשה ומפרק לשבור הקליפות בקול ובכח כענין שניתן הך שמעתת' כגדיא מסנקא כי מסיפוק כפים לא יבא לידי זיעה וקרא דיגיע כפיך כפשטי' דכל מלאכת אדם ועסקיו ייחס לידים כמ"ש את עניי ואת יגיע כפי בפועל כפיו נוקש וכן לאצבעות כמ"ש שמיך מעשה אצבעותיך ולכן גם שקלא וטריא דיהודה ויגיעת רבי ייחס לידים ולאצבעות והרי רבי תלמוד ירושלמי הוא דתנא בלישנא קלילא הוא מקל נועם ולא יעצב בה ואם נאמר בענין זקיפת י' אצבעות ומה שאמר רבי ודאי יש בו סוד וקרוב לפשוטו עד"מ בעשרה מאמרו' וכו' והם הם סוד י' אצבעות ואחד הקטן שמו זרת הוא נגד מאמר אחרון נעשה אדם ומיוחד לצדיק שהוא אדם ודאי שכ"ע נברא בשבילו ומה מתקו דברי הדרשן הגדול מוהרר"מ אלשיך שע"כ כשקטרגו המלאכים על נעשה אדם הושיט אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן ולכן אמר רבי שמ"מ לא נהנה בעה"ז אף כי זה כל אדם כענין כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וכו'.