וכל זה בשכרו לוי על ח' ימים מש"כ בלקח התוס' בשכירות סתם שידוע שכרו או שפסק עמו ח"ז ליום ולא זכר סך ימים אע"פ שהמהלך ידוע שאינו רק ג' ימים גם עסק לוי ידוע שאינו דבר שנצרך זמן רב יספיקו לו יום או יומים לפחות מ"מ צריך ליתן לו ח"ז לכל מראה ועד סוף וא"א שינכה לו קצת מפני שישב בטל מפני דלא איכפת לי' למשכיר בכך ואפשר דמצי למימר ניחא לי טפי שישאר ברגילתו ברכיבה דוגמא למ"ש ניחא לאיניש דלא ליסתר עבדי'. ואפי' אם שאל המשכיר לשוכר לכמה ישהה שם אצל השר והשיב יום או יומים לכל היותר ואח"כ לקח הסוס סתם דינו כשכרו סתם וראי' מתנאי דמכירה שכתב הרמב"ם פי"א מהלכות מכירה והביאו טור וש"ע סי' ר"ז ס"ד מש"כ בנדון שנשאלתי שבפירוש שכרו על ח' ימים והנלפענ"ד כתבתי:
חוות יאיר · חלק קנ״א סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.