חוות יאיר · חלק ק״נ סימן ד׳

ואין להקשות על התה"ד באמת למה לי טעם דיצעק על הבהמות וכו' הא בלאו הכי חשו רז"ל שהבהמה תלך בשמיעת קול הדיבור כמ"ש בפ"ק דע"ז דט"ו ע"א הא ל"ק דשם מיירי בבהמה דידיה דמכרת בקליה לכן תיכף מכרת קול דקבריו ולקולו תלך. ואכתי איכא למידק על בעל תה"ד ותיפוק לי' דגורם משיכת הכלאים שהרי מיירי במשא ישראל והרי מטעם זה היושב בקרון סופג ארבעים וכ"פ הרמב"ם מילת' בטעמי' מפני שישיבתו גרמה לבהמה שתמשוך ואפי' אם נאמר שאני שם שהוא עצמו נמשך ע"י כלאים מ"מ י"ל נהי דשאר גורם ע"י משאו אינו לוקה מ"מ איסורא מיהא איכא ואפשר לומר דבתה"ד מיירי בשהעגלה אינה הולכת בשביל משאו של ישראל רק הולכת בלאו הכי והיהודי הניח משאו עליה וגם זה דוחק.