אכל יש כמה צדדים שק"ל שהגוי נאמן לאסור שהרי כתב מהרש"ל שם דהיכא דאיתרע חזקות כשרות הגוי נאמן ונראה הט"ז מודה לו בסברא זו. ושם סיים הט"ז היכן שהגוי אומר כך בלי שאלה כלל נראה שהגוי נאמן כמו גבי בכור סי' שי"ב ואע"פ שהוא רק איסור דרבנן. והש"כ כתב שם גבי בכור ששם לכך הגוי נאמן דאומדן דעת הוא שהגוי אומר האמת. והרשב"א בתשובה הנ"ל שהגוי בשלו לפני מכירתו נאמן אם אין כאן סברא שלהשביח מקחו וזו סברא נכונה הביאה ש"כ פקכ"ז ואח"כ כ' בשם הרא"ש דע"כ ל"פ רבי וכו' והוא סברא הפוכה וצ"ע וכן מה שסיים מיהו היכא דמסיח לפי תומו וכו' והלא בהכי מיירי כל מ"ש שם.
חוות יאיר · חלק קמ״ח סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.