חוות יאיר · חלק קמ״ח סימן ג׳

אכן בענין נאמנות הגוי גר' בפרק האשה בתרא (יבמות דף קכ"ב) נכרי שהי' מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הם וכו' לא אמר כלום לא נתכוין זה אלא להשביח מקחו. ומשמע דוקא בדאיכא למימר להשביח מקחו וכ"פ מהרש"ל פרק כל הבשר סי' ס"ה רק כט"ז סי' קכ"ב גבי סתם כלי גוים אינם ב"י והש"כ סי' קכ"ז ס"ק י"ט השיגו על מהרש"ל רק דדעת הש"כ דבכל מקום יש ליתן איזה טעם מה הגוי אומר כן (ולפי סוגיות הש"ס דעת זה מוכרע' דאל"ה מה מייתי ראיה שם בגמ' מזה על עדות אשה דילמא שאני בדוכתי אחריתי דאין הגוי נאמן אף בלי סברא דלהשגיח מש"כ בעדות אשה דנאמן אלא ע"כ עכ"פ נהי דלהתיר לא נאמינו כי שמא כוונתו להכשיל מ"מ לאסור ולפי תומו הוא נאמן גם בשאר איסורים אם לא נוכל לומר שכוונתו לאסור מאכל ישראל כבת"ח סי' ל"ב ס"ט או להשביח מקחו או שום סברא ועל כן שפיר הייתי ראיה ממקום אחר שאומר לאיסור נאמן משום דאמרינן דלהשביח מקחו אמר בכה"ג להיתר אשה) ומ"מ סיים שם דק"ל דאין הגוי נאמן אפילו בלא סברא לדהשביח מקח וכך כתב בשו"ת הרשב"א סי' קי"ח הובא בש"ע סי' ט"ז וכן השיג שם בש"כ על רמ"י וכן דעת המרדכי לענין יין נסך הובא ס"ס קכ"ט וכן סי' ק"ל ס"ט בהג"ה לענין כלי יין נסך וכן בת"ח סי' ל"ב ס"ט.