חוות יאיר · חלק קמ״ז סימן ז׳

ויש סברא שכשבעלי דבר מק"ק אחרת טפי מסתבר לכוף הדיין שיחתום מחשש בבואם לעירם לא יוכל אחד מהם לכוף חבירו ע"י פסק זה כי לא שם ידעו שישבו שלשה וגמרו הדין מש"כ כשהם מעיר הדיינים אף כי יש סברא שלא נכוף לדיין לחתום רק נכוף למסרב לקיים הפסק כאלו חתום גם השלישי וכך האמת והמנהג הפשוט ונעשה כמה פעמים בק"ק וורמיש"א החריבה בעו"ה תוב"ב אם אין הבעל דבר מבקש לכוף הדיין. מ"מ כשמבקש יש לכופו מפני תיקון עולם ולענשו ולעשות תקנה על זה. ואין חילוק בין אם זה שלא רצה לחתום קטן שבדיינים או הגדול שבהם אבל אם מארי דאתרא יושב בדין עם שני דיינים כמו שהיה בק"ק הנ"ל ולא רצה הרב לחתום ודאי קשה לכופו ומחויבים לחוס על כבודו ולדבר על לבו ומ"מ אם יעקש יחתמו שנים ויכופו הבעל דבר כאלו שלשתן חתומים כי חליליה לעות אדם בריבו מפני כך.