חוות יאיר · חלק קמ״ה סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וראיה לדברי ממ"ש העיר שושן שנאמנת לומר הבעל לקח הכל אם כבר פרעו יורשי הבעל הכל [נראה דר"ל שכבר פרעו כתובתה גם פרעו כל החוב ובאו לחזור ולגבו' ממנה החצי או אם בא הב"ח לגבו' ממנה החצי. מש"כ אם בא ב"ח לגבו' מיתומי' ופרעו הם מנכין לה חצי החוב בפרעון והכי משמע בסמ"ע. מש"כ אם הי' לה מעות מיוחדים יש להם דין שיתפוס שלוו ונעשו ערבים זה לזה לכל מילי. וחתימתה תחלה אינו מעלה ואינו מוריד כי בנשתעבדה בחוב בלה"נ א"י לומר נ"ר עשיתי לבעלה (ע' בש"ע סי' צ' סי"ז בהג"ה א"ה ומ"ש בפנים חדשות ר"ד נ"ו בשם שו"ת תורת אמת לא הבנתי) ולכן תכף כשנתאלמנה נשתעבדו נכסי' לפרעון החוב רק אם מכרה קרקע לא מצי ב"ח לטרוף אם לא נכתב דאיקני אם לא שהם נכסי מלוג ודוק] ובמקום שאינם נושאים ונותנים לבדם הנשים הביאו הסמ"ע והש"כ להלכה והכי לא אמרינן בשנים שלוו וה"נ לענין זה במקום שאינם נושאים ונותנין בממון בפני עצמן שטוענין ליתמי שבעלה פרע הכל והם פטורים.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.