חוות יאיר · חלק קמ״ה סימן ב׳

אם אין נאמנות כלל בכ"י רחל נאמנת במגו דפרעתי שלא תרצך לפרוע ויורשי שמעון אם טוענים אפי' בשמא פרע הכל נ"ל דנאמנים וגם הם פטורים ואפי' אם לא טענו טענינן להו. ואע"ג דבשנים שלוו ומת האחד והניח יתומים קטנים והשני אין לו ברור לי דכשיגדלו היתומים או בגדולים מעיקרא אם אינם טוענים ברי לא טענינן להו רק על חלק אביהם שהוא החצי כמבואר בסי' ע"ז ולא טענינן שמא פרע אף חלק חבירו שהרי אף אם כבר היה זמן פרעון מ"מ לא נתברר אז דאין לחבירו דנימא דפרע מה שאינו מחויב. [וכמ"ש בפ"ק דב"ב מאן יימר דמחייבו לי רבנן] שהרי אפי' טענת נאנסו לא טענינן להו לי"א וכן ק"ל בשטר שנמצא בבית יורש בסי' ס"ה ס"ד וכל טענה דלא שכיחא לא טענינן להו. מ"מ באשה ובעלה שלוו אע"ג דק"ל שדינם כשנים שלוו סי' ע"ז ס"י ה"מ במלוה בשטר דאז החצי תצרך לפרוע עכ"פ דלא נאמנה בטענת פרעתי ובחצי השניה גובה מהיתומי' אם הם גדולים ובשבועה מבלי נאמנו' או בנאמנו' מבלי שבועה ואם אין להם או שיש כאן יתומים קטנים גובה כל השטר ממנה והיא תחזור לגבו' מהיתומים לכשיגדילו ובמת לוה בחיי מלוה אין יורשי המלוה גובים רק החצי ממנה אם אין בה ג' דרכים הנזכרים מש"כ בע"פ לא טוענין ליתמי רק על החצי שהיה אביהם חייב מש"כ באשה ובעלה דרך הבעל ללות לפעמים ולפייס אשתו שתכניס עצמה או בקנין או בחתימה ולפרוע אח"כ הכל ובכ"י לא אמרינן אלו פרע כ"י גבי מלוה מה בעי' כמפורסם וא"כ אפשר שהבעל פרע הכל.