חוות יאיר · חלק קמ״ד סימן ט׳

ומכ"ש לע"ע שנוהגין לכתוב כן בכל הכתובו' דכל תנאי שבממון קיים גם סבלונו' שלה תיקחי ע"פ הדין כי עד כאן לא פליגו בש"ס ומיירי בסי' הנ"ל רק בחזרה או מתה לפני הנשואין די"ל לא נתן לה אלא ע"מ לכונסה ועל כן מישך שייכ' בה כל דינים הנזכרים שם .מש"כ אם כנסה נתקיים התנאי וזכתה במתנה והרי הן נכסי מלוג שלה ותתקשט בהן כל ימי חייה והן הן פירותיו ולאחר מותו תיטלם בלי ניכוי וה"ה כל המתנות שנוהגים ליתן בהמשך הזמן בין הקנס להחתונה אם שלח החתן להכלה אפי' באלף דינר הכל שלה בלי ניכוי ואם יש טענה וכפירה בינה ובין היורשים אם יש לה מיגו שלא ראו עדים דברים אלו בידה נאמנת במגו ואם לאו מוציאין מידה והבעל נשבע היסת בגרושה וביתומים פטורים בלא שבועה נ"ל. ועבא"ה סי' פ"ה וצ"ו וכן מעות אין ווארף וכסף וזהב וש"כ הכל שלה והמנהג שמחזקת לעצמה לצרכה אע"פ שמצד הדין אם אינו ענין קישוט היה רשות לבעל למכרו [ע' בא"ה סי'צ' סט"ו] ולקנו' מהם דבר שעושה פרי כי דין נכסי מלוג להם ועכ"פ תקחי בלי ניכוי ואף כי ידעתי שכמה מחברים כתבו בדינים אלו מה שראיתי נוהגין ופוסקים גם נלע"ד כתבתי.