חוות יאיר · חלק קמ״ד סימן ח׳

גם ט"ק הדין נותן שתיקחי בלי ניכוי מידי דהוי אמתנה שניתן לה והכי ק"ל בא"ה סי' נ' כמ"ד בש"ס קידושין לטיבועין נתנו אף שכתב רמ"א שם בהג"ה וכל זה לא מיירי רק במן האירוסין וכו' צ"ע מבטן מי יצאו אלו הדברי' ורמ"י לא הזכירה ולא מצאנוה בב"י כלל אף דיש לומר טעמא דמילתא כי מ"ש רז"ל קידושי לא הדרו הוא משום שמא יאמרו קדושין תופסים באחותה וזה לא שייך רק בארוסה מש"כ בנשואה דאם היה כאן קידושי טעות איך נשאה ושהה עמה ובכה"ג מחלק בש"ס בהאשה רבה דצ"ד ע"ב והוא בטור א"ה וש"ע סי' ט"ו סכ"ז מ"מ כל הפוסקים לא חלקו וטעם נכון הוא דהא רב פפא פסק הלכת' אפי' מת הוא קידושי לא הדרי ולא משום חשש גזירה דאתימר אמר לה וא"כ אף אם יש לחלק בין אירוסין לנשואין בהדרי בה איהי מ"מ במת הוא לא שייך לחלק ודוק ועל כן בודאי שהטבעת קידושין שלה.