ואגב גררא אמרתי להודיעך מה שקשה עלי כתורמוס מה שנתפשט לדעתי מספרי דלא דייקי דכתבי בפרעון סך כל כתובת' לבד מט"ק ולבד מכל תכשיטי' צעיפי' ורדידי' ועל זה רצו קצת ליתן לאלמנה כל צעיפיה שבארץ אשכנז שוים לפעמים כחצי כתובת' ויותר שעושין לה הבעל אחת לאחת לפי חיבתן טימתן. ובודאי אם היה נוסח מפורסם בכל שערי תנאים וכתובו' והיה הפירוש כפי סברתם היה נראה לומר אפי' אם היה בא לפנינו שטר כתובה אחר שלא נזכר בו כך היינו תולין בספרא דלא ידע לאחזוקי כראוי כמבואר בח"מ סי' ס"א ס"ה ובסי' רמ"ב ס"ה דתלינן בספר' במה שנחסר בשטר מנוסח המפורסם לכל אף דלא תלינן בספרא בשינוי לשון כבסי' ס"ז ס"ט לענין שמיטה ודוקא בדבר שידוע לכל בני אדם ועל כן היינו מסתפקים גם בזה שמא הבעל לא ידע שכותבי' כך בכל שטרי כתובות וסברא זו כ' בש"כ סי' ס"א ס"ק י' ע"ש.
חוות יאיר · חלק קמ״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
