חוות יאיר · חלק קמ״ג סימן ב׳

תשובה: בטור י"ד סי' ש' מייתי מתחילה דחיבר שתי תכיפו' הוי חיבור בשקושר שני ראשי החוטים דבענין אחר אין מתקיימים ובתכיפה אחת אינו חיבור אפי' קושר שני ראשי החוט על שפת הבגד והרמב"ם כ' דאפילו תכיפה אחת וקושר שני ראשי החוטין או שני תכיפות אפילו אינם קשורים הוי חיבור. ונ"ל דגם דעת הראשונה והוא דעת הר"ש והרא"ש דבתכיפה אחת לא מהני קושר היינו קשר אחד מש"כ שני קשרים מודים דהוי חיבור דאל"כ למה הוצרכה תורה להתיר כלאים בציצית דאמר רבא בגמ' מנחות זאת אומרת קשר עליון דאוריי' דאל"כ מאי איצטרך תורה להתיר כלאים בציצית הא התוכף תכיפה אחת אינה חיבור (עי' בספרי מ"מ שכתבתי שמזה מוכח דדעת תורה לעשות רק נקב אחת לא כמ"ש קצת קדמונים והסכים אליהם ב"ח לעשות שני נקבים לכל קרן דא"כ ה"ל שתי תכיפות ואח"כ מצאתי במגן דוד) ואתי שפיר לרמב"ם ועי' פ"י דה' כלאים מ"ד דמייתי גמ' זו אבל לר"ש ורא"ש נשאר קשה אחר דס"ל דתכיפה אחת אינו חיבור אפי' קשר אכתי אין כאן כלאים אלא ע"כ בב' קשרים ודאי הוי חיבור ומ"ש קשר עליון ר"ל שני קשרים זה על זה אלא דאכתי קשה היא גופה שיהי' רק תכיפה אחת בציצית מנלן דלמא יהיו דרך ב' תכיפות ולא בעי קשר כלל לרמב"ם ולר"ש סגי בקשר אחד וצ"ע.