חוות יאיר · חלק קל״ד סימן ט׳

וכל זה אם הנכסים בחזקת היורשים בכלל מכ"ש אם הם בבית זה שזנה דמצי למימר דלאו בחנם עשה עמה הן בחיי' או אחר מותה דלא יהא אלא ספק המע"ה כמו כאן שנסתפק בכוונת המעשה (עי' ח"מ ר"ס של"ו) והכי ק"ל בכל התורה ואפי' בהולך למה"י ואחד זן אשתו דאינו חייב לשלם י"ל בתפס דזנה כדמוכח בהג"ה א"ה סי' ע' ס"ח. ואף אם אחר מותה חתמו הפרנסים או הגבאים ארגז שלה וגם חדר המיוחד לה הואיל שהכל בבית זה שזנה לא יצא בחותם זה מתחת חזקתו ורשותו והכל ק"ל (א"ה סי' צ"ג סכ"ג הג"ה) בתפסה האשה מפתחות של החדרים ואף כי לפעמים חותם עדיף ממפתח היינו נגד מי שאין לו תביעה על הדבר ודו"ק ואפי' אם יש עדים ששכרה ממנו החדר כיון שמתה זכה הבן גם בחדר לפני החתימה.