אחר דקיימינן באיסור שחיטת זו הבהמה וא"א לומר להא מילתא דב"ח חשיבה אחר דזולת ב"ח לא מצינו שום שחיטה מש"כ לענין אכילה אחר שיש עניני אכילה דחשיבה ודלא חשיבה אמרינן דדבר חשוב לא בטל להתירו באכילה וזו סברא דקה אינו כדאי לדחות דברי הגאון מש"כ מ"ש מקמי הכי נ"ל ברור. כתבתיו בחידושי הרא"ש שלי בג"ה וכתבתי שם דאם נתערבה האם באחרת תחלה ואח"כ שחט בתה מותר אח"כ לשחוט א' מן התערובות כי דשיל"מ פשיטא דלא הוי כמ"ש רמ"א בהדיא בכה"ג והוא מאו"ה אלא אפי' חשיבות דב"ח לא מהני אחר דבשעה שנתערב לא הי' בו שום איסור (וע' תוס' תמורה דף ל' דנראה דסגי בנדון דידן שמפריש בהמה אחת ושוחט כל האחרות מ"מ בלח בלח לא שייך זה ומ"מ מהני דבטל בס' אף שהוא דשיל"מ והכי ק"ל גבי יין הזב בשבת מענבים מהגת לתוך הבור) כ"ש אם שחט תחילה א' מן התערובות שמותר אח"כ לשחוט הבת ושם הארכתי גם בדין שתי בהמות שילדו שתי עגלים ונתערבות האמהות או העגלים ואח"כ שחט אם אם מותר לשחוט עגל או להפך:
חוות יאיר · חלק קל״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
