ואף כי האחרונים חולקים על רמ"א בזה מ"מ י"ל בהא דלא אירע שום דבר בבהמה זו לא חמירא בחומרת ב"ח ודשיל"מ. ומ"מ נ"ל דבה"ג לטעמי' אזיל דס"ל לאסור האחרון באכילה בו ביום ולכך סמכן הבה"ג שני הדיני' להדדי וכך הביאם הרא"ש ז"ל רצופין מש"כ לדעת הרמב"ם דכוותי' אזלא שיטת הש"ס פ' כל הבשר (חולין דף קט"ו) דס"ל דבאכילה שרי א"כ פשוט לענ"ד שאין מקום לומר בזה חשיבות ב"ח ודשיל"מ אחר דאין כאן דבר האסור כלל לא באכילה ולא בהנאה רק דרחמנא אזהרה שלא לשוחטה ובשנתערבה בטילה ברוב ולא נקרא שם איסור על דבר שנתערב כלל ועוד.
חוות יאיר · חלק קל״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.