ואף שחלילה לי להשיג על הרשב"ם מ"מ א"א לקרב אל שכלי הדל דמ"ש בגמרא ומקשי בעירובין על מ"ש סומכוס דאסור לישראל לערב בתרומה והא אי בעי מיתשיל עלי' דר"ל ע"י פתח ומהיכן פסיקא לי' וכן בכל דוכתי דאמר בכה"ג אי בעי מתשיל עליה משמע בלי ספק רק ברצונו תליא כמו אי בעי מפקיר לנכסי' והכי ק"ל דפותחין בחרטה לבד כבי"ד סי' רכ"ח בלי פתח כלל רק דמ"מ לא מקרי דשיל"מ גבי תרומה ובכה"ג גבי נדר מש"כ לדעת הרב בט"ז איך יהיה כל נדר דשיל"מ הואיל שבאם ימצא פתח אפשר לו להתיר נדרו אחר שאין זה ודאי כ"ש אם באמת אין לו פתח דנימא הואיל שיש אפשרות באם היה לו פתח להתירו שיקרא שביל כך נדר זה שאין לו פתח דשיל"מ והלא ביצת ספק טריפה [עמ"ש בשו"ת צ"צ סי' ס"ט על זה דבמ"נ לישתרי ומ"ש בהשמטות תשו' קצ"ב אות ס"א] כתב הרשב"א דלא מיקרי דשיל"מ מפני דאין ברור שיבוא לו ההיתר כ"ש בכה"ג וע' בב"י סי' ק"ב שכ' דדוקא אם המתיר בידו לעשותו בלי ספק כלשון הרשב"א. ועוד דלדעתו סתימת ש"ס אי בעי מיתשיל עלי' ר"ל ע"י פתח כאלו הוא דבר שכיח ופשוט ובמשנה דתרומה סתם ואמר ירקבו בפשיטות שיאן לו פתח.
חוות יאיר · חלק ק״ל סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
