חוות יאיר · חלק ק״ל סימן ו׳

ואף שחלילה לי להשיג על הרשב"ם מ"מ א"א לקרב אל שכלי הדל דמ"ש בגמרא ומקשי בעירובין על מ"ש סומכוס דאסור לישראל לערב בתרומה והא אי בעי מיתשיל עלי' דר"ל ע"י פתח ומהיכן פסיקא לי' וכן בכל דוכתי דאמר בכה"ג אי בעי מתשיל עליה משמע בלי ספק רק ברצונו תליא כמו אי בעי מפקיר לנכסי' והכי ק"ל דפותחין בחרטה לבד כבי"ד סי' רכ"ח בלי פתח כלל רק דמ"מ לא מקרי דשיל"מ גבי תרומה ובכה"ג גבי נדר מש"כ לדעת הרב בט"ז איך יהיה כל נדר דשיל"מ הואיל שבאם ימצא פתח אפשר לו להתיר נדרו אחר שאין זה ודאי כ"ש אם באמת אין לו פתח דנימא הואיל שיש אפשרות באם היה לו פתח להתירו שיקרא שביל כך נדר זה שאין לו פתח דשיל"מ והלא ביצת ספק טריפה [עמ"ש בשו"ת צ"צ סי' ס"ט על זה דבמ"נ לישתרי ומ"ש בהשמטות תשו' קצ"ב אות ס"א] כתב הרשב"א דלא מיקרי דשיל"מ מפני דאין ברור שיבוא לו ההיתר כ"ש בכה"ג וע' בב"י סי' ק"ב שכ' דדוקא אם המתיר בידו לעשותו בלי ספק כלשון הרשב"א. ועוד דלדעתו סתימת ש"ס אי בעי מיתשיל עלי' ר"ל ע"י פתח כאלו הוא דבר שכיח ופשוט ובמשנה דתרומה סתם ואמר ירקבו בפשיטות שיאן לו פתח.