חוות יאיר · חלק קכ״ז סימן א׳

שאלה: פלוני אשר לא טוב עשה בעמיו עמד לפני העדה למשפט וע"פ החסד יצא לאור דינו שיתן קנס מאה ר"ט וביקש אח"כ להקל עול הקנס כי כבד הוא ונתפייסו בשמונים ר"ט. ואחר יום א' יומיים חזר והציע דבריו ובא התחינה בקשה ונתרצו במאה זהובים ואלו יתן תיכף בלי הנחה. ואחר ימים או עשר חזר וביקש שיחזרו לעמוד למנין כי די והותר אם יתן עשרים או שלשים ר"ט והאריך למעניתו. ובאשר הי' זה לטורח רב בעיני המנהיגים ופלוני אחד מהמנהיגים לא יוכלו לסגור בפניו דלתי הבקשה בכן נמנו וגמרו למען לא יהיה עוד להם לטורח שטרם ידברו עוד מזה יתן פלוני ת"כ בת"ש שככל היוצא מפי פ"ו יעשה וכן עשה וחזרו אח"כ לדבר בענין הנ"ל ויצא המוסכם מאחר שא"א לפלוני לבקש עוד שיתן רק חמשים ר"ט תוך שלשים. ובא פלוני אחר יום או יומים לפ"ה שיעשה לו ועד לחזור ולחנן לפני פ"ו כי אם לא יאותו אליו אזי יקיים כפי ההסכמה העברה ועל זה תקע כפו באופן שלא יסרב עד כי יצטרך כפיה ונגישה וע"כ בקשו ממנו ת"כ מש"כ לחזור ולחנן ולבקש מי ימחה בידו. גם זה עצמו רצה לבקש שימחלו לו ת"כ רק הפעם. ועוד ירצה לבקש על הרחבת זמני פרעון כי על זה ודאי לא תקע כפו רק על גוף הקנס ונשאלתי הדין עם פלוני או לא.