ודיין או עד שיש בו צד הנאה לא יעיד ולא ידין הטעם הוא דמאחר שיגיע להיזק לאחר מצי למימר דדנת לטובתך ולהנאתך אפי' הנאך רחוקה ולא דמי לדבר שבינו למקום ואין לאחר במעשיו לא זכות ולא חובה. וכבר שקלינא וטרינא בפסול דיין ואוהב ושונא או צד נגיעה בהנאה גם בעד אם יש לאביו או בנו או אחיו צד הנאה [פי' הנאה שאינו לפנינו בההיא שעתא כגון הנך דבח"מ סי' ל"ז ובש"ע סט"ו כו' מש"כ הנאה הברורה בההיא שעתא כגון מ"ש הרשב"א הגזברים וכו' עש"ע סי' ל"ז ס"ט לכן כ' בסדר הגט אחר סי' קנ"ד ס"ד י"א שצריך שלא יהיו העדים קרובים וכו' והטעם שאז הם נוגעים מפני שכר המגיעים לקרוביהם.
חוות יאיר · חלק קכ״ב סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.