שנית זכתה הבת בכח הפשר בעזבון היתר מכתובתה וסך הנזכר השייך לבה"ב אף ביתר על הפסיקה שפסק לה אביה בחייו. ואע"פ שהפשרנים היו קרובים ופסולי עדות מ"מ אחר שנגמר הפשר וקבלו הצדדים את דבריהם ולא ערערו זה כמה שנים רק כל העומד להתקיים קבלו עליהם לקיים אין בכח א' מהם לערער עוד. ואע"פ שמה שנזכר בכתב פשר שתתחייב האלמנה תיכף לעשות שטר לא נעשה בזמנה אין בכך כלום דנהי דעשיית השטר לא נעשה בזמנו מ"מ אפשר להיות פרעון החוב בזמנו כי זה תכלית המבוקש. ועוד כי לא נזכר בפשר לשון תנאי בכא"ה שנתלה דבריו זה בזה כחוט השערה לומר עבר זמנו בטל קרבנו לבטל ע"י זה הכל. רק על כל אחד מן הצדדים לקיים כל הכתוב הן בזמנו או אח"כ.
חוות יאיר · חלק קי״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.