הא' שזכה יצחק לנדן שבא לידו כסך מה שפסק לו חמיו בחייו אף דה"ל קנין אתן. הב' שזכה יצחק בכח פשר של הרבנים אף ביתר מכדי הנדן ובכל הנכסים חוץ מת' זהובים סך כתובה וק' זהובים אשר נו"ן נזכרים בפשר בתורת חוב ונו"ן בתנאים אחרונים של יצחק בתורת שיור אף שנעשה הפשר לפני פסולי עדות. הג' דיעקב התובע זכה אף להוציא מכמר יצחק סך ת' זהובים דמי כתובת האלמנה אחר שלא נשבעה על כתובתה. הד' שאילו יעלה על דעת שלא זכה יעקב בסך כתובתה זכה מיהא עכ"פ במאה זהובים ודלא מצי יצחק לומר אין לך אלא חמשים. הה' שאם כבר פרע כמר יצחק לכמר יעקב הן נו"ן זהובים או ק' זהובים שלא בעדים מצי יעקב לומר דתופסם בחזקת ירושה מדמי כתובתה אחר שהנכסים בחזקת האב בשביל שלא נשבעה. אף אם עלה על דעת מתעקש לומר דלא זכה יעקב להוציא דמי כתובתה מיצחק ואצ"ל שאם גבה רק נו"ן זהובים שלא בעדים דגובה עוד נו"ן זהובים שכבר כתבנו שגובה ק' זהובים דחוב לחוד ושיור לחוד. הו' שאין בטענות כמר יצחק דמי מזונות האלמנה' ממש מכמה טעמים ונימוקים שכתבנו וגם זולת מ"ש נלפענ"ד אחר שלא היה שטר כתובתה תחת ידם והיה גביית כתובתה תלי באשלי רברבי המבוארים בא"ה סי' ק' לכן נהי דהפשרני' עשו מה שעשו מ"מ לענין מזונות דינה כאלמנה שאין כתובתה תחת ידה דאין לה מזונות והכי ק"ל אף שכ' בש"ע סי' צ"ג סי"ח דיש חולקים מ"מ מיעוטא נינהו ולא ס"ל כוותיהו בכלל שמסר לנו הרב מוהרמ"ע בתשובותיו בדברי הרב הב"י בש"ע.
חוות יאיר · חלק קי״ט סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
