חוות יאיר · חלק קי״ט סימן ט״ו

ועל טענת כמר יצחק ותביעתו דמי מזונות האלמנה יפה השיב כמר יעקב דדברים שבלב אינם דברים ואפי' נדמהו להאומר אכול עמי דבת"ה סי' שי"ז והובא בהג"ה ח"מ ס"ס רמ"ו דצריך לשלם הרי מאתתא דלית לה קבעי שהרי כל הנכסים בחזקת יורשי בעלה אחר דלא נשבעה ועוד דע"פ הדין אין לה מזונות. ועוד דאומד' דעת הוא דלאו אדעתא דתשלומין יהיב לה מזוני שהרי לפי דעתו כבר נתנה לו הכל במתנה ואף כי עתה צריך להחזיר מ"מ בעת נתינת מזונות לאו אדעתיה דהכי הוי ודמי למ"ש שם ס"ס ואין זה לא נמנע ולא זר שיזון אדם חמותו חנם וכדאי הוא שכר השגחה כללית ופרטית בצרכי הבית וטיפול וגידול בנים [עי' מ"ש לעיל סוף השאלה] וכה"ג לכן אין בתביעת יצחק כלום מלבד דאין לאלמנה שום מזונות אחר פרעון כתובתה ואחר דלא נשבעה שלא נפרעה ושלא תפסה וכו' ה"ל כאלו כבר נפרעה בחיי בעלה רק דרבו החולקין על הרמב"ם בזה כמבואר בטור וב"י סי' צ"ג ושם בש"ע סי"ט וי"ל דשם מיירי דעכ"פ תשבע לבסוף יע"ש דצ"ע רב ומ"מ לא צריכנא לזה. ומפני שבאנו קצת בארוכה ומבוכה אסיים בקוצר נמרץ לבאר כללי דנקטינן ממ" ואומר כי מה דאסיק תעלא כמוני מביה כרבא הן ששה דינים נפרדים.