ולכאורה היה נראה כי בודאי אלו היה שט"ח על נו"ן זהובים וז"פ שעה אחת קודם מות האלמנה ביד יעקב בעל בה"ב ודאי היה נפרע שט"ח שלו מלבד נו"ן זהובים ששיירה לירושה דאוריי' כי מה ענין חוב אצל ירושה. וא"נ לא נכתב שט"ח וכבר פרע כמר יצחק לכמר יעקב נו"ן זהובים בלי עדים הרי כבר זכה בחד מהנך ומצי לגבות עוד נו"ן זהובים בכח אידך בטענת סיטראי כבח"מ סי' נ"ח. מש"כ כשאין בידו שטר ומבקש לגבות ק' זהובים היה נראה לפום ריהטא דהורע כח התובע מאד באין בידו שטר בין היה לו ואבד כבסי' מ"א ס"ד וס"ס ע"ה או לא בא בידו שטר כבסי' ל"ט ס"ה ומצי הנתבע לומר דיש כאן אומד דעת דהפשרנים בפשר והאלמנה בתנאים אחרונים של בתה לדבר אחד נתכוונו והוא שלא תצא בה"ב יורש דאוריי' ריקם לגמרי ונקי מנכסי זקינה אחר פטירת' ודא ודא אחת הוא.
חוות יאיר · חלק קי״ט סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.