חוות יאיר · חלק קי״ח סימן ז׳

ועוד שנזכר בפשר שתתקן האלמנה שט"ח בכא"ה לבה"ב על נו"ן זהובים וכו' ולא נעשה וממילא נתבטלו כל דברי הפשר ואע"פ שנזכר בתנאים אחרונים של יצחק ששיירה נ' זהובים ירושה דאורייתא. מילתא אחריתא הוא כי שט"ח שבפשר לחוד ושיור דבתנאים לחוד גם אין לשיור הזה תוקף שט"ח דנ ימא שבזה קיימה דברי הפשר. ועוד דבפשר נזכר בפירוש שלא ירדו לנחלה וכו' ולא קיימה האלמנה את זה וממילא נתבטל כל הפשר וחזר הדין לסיני ולירושה דאורייתא. ואי משום קנין וזכיה בעשתה האלמנה להבת בשעת חתונתה כמבואר בתנאים בשעת החופה. הרי אפילו היתה נשבעת על כתובתם מ"מ אין בכחה ליתן במתנה רק סך ת' זהובים ותו לא והי' בעזבון יותר ויותר דכמוכח מלשון הפשר.